Two cartoon foxes, one with a skin condition, hug inside a rustic cabin looking out at a starry night and a forest.

המפה הקסומה של תום בביקתה הקטנה שבלב היער הירוק, חי תום – שועל קטן, מתוק וסקרן. לתום הייתה פרווה ועור מיוחדים מאוד: בחלק מהמקומות העור שלו היה מחוספס מעט, במקומות אחרים היו לו כתמים בגוונים שונים, ולפעמים העור שלו היה אדמדם, מגרד או רגיש מאוד. יותר מכל דבר אחר בעולם, תום רצה עור רגיל. כשראה את הסנאים או את הארנבים משחקים בחול הרך, תום הביט בפרווה החלקה והאחידה שלהם וקינא. הוא חלם שבוקר אחד הוא יתעורר, ויגלה שהעור שלו הפך להיות חלק לגמרי, שווה, כזה שלא צריך למרוח עליו קרמים שמנוניים, כזה שלא מציק, לא בולט ולא גורם לאף אחד לשאול "מה יש לך שם?". הלילה שבו תום ביקש משאלה ערב אחד, כשהגירוד והתחושה הלא נעימה הציקו לו במיוחד, תום התיישב ליד החלון. דמעה קטנה זלגה לו על הלחי. "אני לא רוצה להיות מיוחד, ואני לא רוצה להיות שונה," הוא לחש אל הכוכבים בחוץ. "אני פשוט רוצה עור רגיל וחלק. כמו של כולם. למה זה חייב להיות כל כך מסובך אצלי?" אמא שועלה נכנסה לחדר, ישבה לצידו על המיטה וחיבקה אותו חיבוק ארוך ושתקני. היא לא מיהרה להגיד שהכל בסדר, אלא פשוט הקשיבה. "זה באמת מרגיז, תום," היא אמרה ברכות. "זה מעייף, וזה הכי טבעי בעולם שתרצה שזה יהיה פשוט ופשוט חלק. מותר לך לכעוס על זה, ומותר לך לאהוב את זה פחות." תום הניח את הראש על הברכיים שלה והנפיח אנחה גדולה. בעצם זה שאמו הנהנה והבינה אותו, משהו בתוכו נרגע מעט. הגילוי בבוקר שאחרי למחרת בבוקר, יצא תום עם אמו לטיול קצר ליד האגם. בדרך, הראה לו אמא את גזע האלון העתיק. "תסתכל על הגזע הזה," אמרה. "כשהוא היה שתיל קטן, הוא בטח רצה להיות חלק ודק כמו הקנים שגלדלים על שפת המים. אבל הרוח, השמש והשנים הפכו את הקליפה שלו למחוספסת, עם חריצים ודפוסים שאין לאף עץ Voir plus